אודות האמן
גבי זלצמן
אמן, מעצב ופרסומאי. עבודותיו, עוסקות באייקונים תרבותיים, ביחסים וברגשות ונעשות בדפוס רשת כמדיום עיקרי. בשפתו הייחודית הוא מחבר דמויות, ציטוטים וחומרים ל״קולאז׳ מודרני״ המציג בדרך מרעננת משמעויות חדשות הבוחנת את האסתטיקה, כמו גם הומור ומחשבה.
במסגרת שיתוף הפעולה פלורליס X דוארט מציג גבי סדרת עבודות ייחודית על מצע של קרטון. לקרטון יש אופי שאין לקנבס. הקרטון לא מנסה להתייפייף, ויש לו היסטוריה משל עצמו.
אפשר לומר שיש לו חכמת רחוב.
צד נוסף הוא שהקרטון אמור לשמור על מה שבתוכו. על קרטון האריזה לעיתים תופיע המילה Fragile. שביר. מוטיב המאניש את הקרטון ומדבר גם עלינו . כולנו, שבירים וזקוקים להגנה.
טלי יאלונצקי
בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית – מסלול איור בבצלאל (2009), מתגוררת בתל אביב עם משפחתה.
טלי מציירת באקריליק על קנבס או עץ ובמדיומים נוספים, שואבת השראה מהטבע, ממשחקי האור, מזיכרונות ונוסטלגיה. בסדרת העבודות המוצגת במסגרת שיתוף הפעולה פלורליס X דוארט, מציגה טלי עבודות המשלבות רגעים יומיומיים עם ניחוחות עבר נוסטלגיים.
מאיירת לעיתונים ולספרים, ויצירותיה נמכרות בארץ ובעולם.
דנה זמיר
ציירת בוגרת בית הספר הגבוה לאמנות קלישר, חיה ונושמת אמנות, בעלת סטודיו לציור
ומנחת סדנאות ציור.
היצירות של עדנה נולדו מתוך חיבור עמוק לעולם הפנימי, דרך שכבות של צבע, רגש, וחוויה. כל ציור הוא מסע בפני עצמו תהליך שמתחיל בהשראה ומתפתח בהדרגה, שכבה אחר שכבה, עד שהיצירה מתעוררת לחיים.
במסגרת שיתוף הפעולה פלורליס X דוארט מציגה עדנה עבודות מגוונות על קנבס, בסגנון מופשט בעיקר. עבור עדנה המופשט מאפשר לכל צופה לצקת משמעויות אישיות בציור, ובכך כוחו.
תמר ברניצקי
מעצבת ואמנית טקסטיל, בעלת סטודיו לעיצוב וייצור טקסטיל הפועל משנת 2010 בתל אביב.
בוגרת שנקר בעיצוב טקסטיל בשנת 2009, ובוגרת בצלאל תואר שני בעיצוב תעשייתי בשנת 2016.
עבודותיה של תמר נעות על הקו שבין המרחב הטבעי המתועד למרחב הדמיוני.
בתהליך עבודה ייחודי המשלב הדפס דיגיטלי והדפס משי,תפירת שכבות טקסטיל,
שחיקה ובלייה מכוונת בחומרים רכים.
היא חוקרת סביבות של טבע - מתחילה מנוף פראי, אותו היא מתעדת ולאחר מכן מעבדת בסטודיו
ויוצרת באמצעותו נופים מדומיינים הטעונים בנוף אנושי. הנופים הפראיים הופכים למלאי חן ועדנה
בזכות עיבודי טקסטיל ייחודיים של חשיפה והסתרה בטכניקות ייחודיות הנשענות על מסורות עתיקות.
במסגרת שיתוף הפעולה פלורליס X דוארט מציגה תמר עבודות טקסטיל ונייר המציעות התבוננות חומרית חדשה, מקורית ופיוטית, מסע בזמן מדומיין, המכיל בתוכו נרטיבים חדשים אליהם נתפרות, נצרבות ונצבעות שכבות עשירות של ניירות ובדים, חוטים וצבעים.
היצירות הן כתשובה ססגונית להווה המשתנה המלא בחוסר וודאות ולעבר הנהרס על מנת להיבנות מחדש.
אילן ויגו
ויגו היא משוררת ואמנית ישראלית העוסקת במחקר שבין חומר לשפה.
עבודותיה של ויגו בוחנות את נקודות המפגש בין פירוק לחיבור, ומאז השבר – מחוברות ממשברים שמקבלים חיים בגוף חי, נושם ובועט.
במסגרת שיתוף הפעולה פלורליס X דוארט ויגו מציירת בדיו על ניירות משי המאפשרים שקיפות ורכות כך שהדיו מעניק לנייר תחושת חיים כחומר שנושם. עבודה בדיו על נייר מזכירה מסורת של כתבי יד קליגרפיה ויומנים אישיים וויגו, שכותבת יומן מגיל שמונה, מקמטת באינטימיות מרגיעה את הנייר והופכת אותו לפיסולי כך שנוצר מתח בין חוזק לפגיעות, נושא החוזר הרבה בעבודותיה.
חני לפידות
בצילומים שלה מנסה חני לפידות ללכוד רגעים צנועים. הידיעה כי הימים שעוד נותרו לאהבה חומקים דוחקת בה לתעד את יופיו העדין והשברירי של הרגע החולף .
החיפוש אחר האור מסמל עבור לפידות את נוכחותו מלאת ההיעדר של הבורא. האור קיים אבל ישנו גם האַין המשתקף בָּרִיק הנוכח בדימויים. בפעולת הצילום היא בוחרת להכניס את שניהם בו זמנית ומתבוננת דרכם ביקר לה, רואה איך עולם בלי גוף נוֹשׁק לעולם הזה.
המתח בין היותה אם לשמונה ילדים לבין הצילומים המרווחים והמינימליסטיים הוא לא רק בחירה אסתטית אלא גם מהותית: ההבנה שהאין והריק הם בעצם עולם ומלואו:
במסגרת שיתוף הפעולה פלורליס X דוארט לפידות מציגה צילומים שהיא מצלמת בסביבה הטבעית שלה, בבית . הבית על כל פינותיו והמתרחש בו מעניין אותה. כשהיא נמצאת בארגנטינה, אליה עברה עם משפחתה, רחוקה מהסביבה בה גדלה, היא מוצאת את עצמה מגדירה את גבולות הבית שוב ושוב. החוץ משתקף בפנים, הוא נוכח, אך לרוב כמקור אור או כרקע.
כאמא, ההתרחשות האמיתית היא תמיד פנימה, בבית.
טלי וסילבסקי
צלמת-אמנית ומעצבת ילידת מולדובה. בעבודותיה היא חוקרת את המפגש בין מקום וזהות דרך טבע, חפצים ואנשים, ויוצרת במצלמתה מרחב חזותי חדש – פיוטי ומופשט – המעניק משמעות אחרת לנופים ודימויים מוכרים. בסדרת העבודות המוצגת במסגרת שיתוף הפעולה פלורליס Xדוארט היא עוסקת בשאלות של זהות ושייכות למקום, דרך התבוננות בטבע ובמרחבים פיזיים. הצילום עבורה הוא מרחב ביניים — לא תיעוד ולא דמיון — אלא שדה של התהוות מחודשת, שבו הדימוי המצולם מייצג משהו חדש הנשען על זיכרון.
העבודה נבנית מתוך אינטואיציה חזותית, המאפשרת גילוי ויצירה של רגעים חולפים; מרחב שבו זהות, זיכרון ונוכחות מתמזגים לכדי צורה חזותית חדשה. וסילבסקי מרוקנת את המקום מהנרטיב המקורי שלו ומעניקה לו זהות אחרת, באמצעות צבעוניות מונוכרומטית וטכניקות של שריפה והעלמת הרקע.
ליאנה נבון
אמנית ומעצבת גרפית המתמקדת ביצירת עולמות חזותיים חדשים, שמתקיימים על התפר שבין אמנות, עיצוב ואדריכלות. החיבור הזה מאפשר לה לנוע בחופשיות בין מדיומים שונים ולבנות מציאות אלטרנטיבית שמזמינה את הצופה לעצור, להביט ולהתבונן מחדש במוכר.
במסגרת שיתוף הפעולה פלורליס X דוארט מציגה נבון עבודות מתוך שתי סדרות. בסדרת העננים הושפעה נבון מהצייר רנה מגריט, מגדולי הסוריאליסטים, שהרבה להשתמש במוטיב העננים כדי לבטא את הריקוד החידתי שבין הנראה לבלתי נראה, בין המוחשי לחמקמק. הענן הירוק מתפקד כשער ויזואלי למחוזות הנסתרים של התודעה, וממחיש את משחק הגומלין המורכב בין המודע לתת־מודע. בסדרה Choose your Seat נבון עוסקת במרקם המורכב של חיי היומיום המעמיד אותנו באופן תמידי בפני בחירות המעצבות את זהותנו. מדובר בסדרה אסתטית של כסאות סוריאליסטיים, לא קונבנציונליים. היא משלבת בתוכה אובייקטים ריאליסטים אשר יחד יוצרים שלם, המרחיק אותם מהקשרם המקורי. העבודה מביעה מעין קריצה, אופטימיות, מזמינה אותנו
לאמץ את הייחודיות שבנו. מעין תזכורת להכיר בכוח שלנו לטשטש את קווי הציפיות החברתיות ולחגוג את האינדיבידואליות שלנו.
הילה כדי
עבור הילה אמנות מדברת על אמת. הצילומים שלה מנהלים דיאלוג עם הצופים, מעוררים אצלם שאלות וגורמים להם לחשוב לגבי עמדותיהם על המציאות, אופנה, אותנטיות, על הדרך שבה הם מביטים על העולם ועל עצמם.
בעשייה שלה היא מנכיחה את האמת, דרך הקשר שלה עם מה שעומד מול המצלמה - קשר שמבוסס על כימיה, כימיה על זמנית שקורית באותו הרגע. עבורה הרגע הזה משמעו לגעת בעצבים חשופים והצילום בפילם משרת אותה למטרה זו. היא אינה מביימת סצנה, אלא משתמשת במה שיש מולה - האור, החומר, האדם והכי חשוב - הרגש. רגש שלפעמים אני מגלה רק אחרי פיתוח התמונה.
כשהיא מצלמת הילה חשה חיבור עוצמתי לרגע הזה כאן ועכשיו, עד כדי ניתוק - ניתוק מהמחשבות היומיומיות, מהחיים עצמם, וחיבור למה שמולה ולמה שבאנו לעשות יחד.
את החוויה הזו היא רוצה לתת גם לצופים.
לי חן
אמנית רב תחומית העובדת בתחומי הפיסול, צילום, והמיצב. בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית באקדמיה בצלא. בעבודתה עוסקת לי בנושאים של מגדר, זהות, זיכרון וזמן. באמצעות חומרים כגון זכוכית, טקסטיל, פולימרים, עץ וברזל, היא יוצרת עבודות המעוררות מחשבה על טבעה המשתנה של
הזהות, על חלוף הזמן ועל הדרך שבה הזיכרון מעצב את תפיסת העצמי. יצירתה משלבת בין שיטות עבודה מסורתיות לעכשוויות, ובוחנת את היחסים שבין חומר, צורה ומשמעות. עבודותיה הוצגו בתערוכות במוזיאונים בארץ ובעולם.
העבודות המוצגות במסגרת שיתוף הפעולה בין דוארט ופלורליס לקוחות בחלקן מתוך תערוכת היחיד האחרונה שלה ״לימיניס״ , שעסקה בנושא המרחב הלימינלי-מצבי סף (גבול, מעבר) בין עבר לעתיד, בין מציאות לדמיון בין מלאכת יד לטכנולוגיה מיתולוגיה לפסיכולוגיה וכו.
עבודות הפיסול - עשויות מחומרים פולימריים בעבודת-יד בשילוב צבעי שמן, עץ זכוכית וגומי -לטקס-קופסאות האור - בהשראת תערוכה בה השתתפה בשם ״אבינו״ שעסקה בנושא ״אבות ובנות״ ואלו הם שלטי אור המדמים עור ועליהם תבליטי משפטים מתוך אוסף המשפטים החוזרים שאביה נוהג לומר לה.
פאני הורוביץ
פאני הורוביץ הינה אמנית רב תחומית החיה ויוצרת בתל אביב. עבודותיה הן בשמן על בד בסגנון פיגורטיבי, עבודות תחריט בטכניקות שונות ועבודות קולאז' בטכניקה מעורבת.
במסגרת שיתוף הפעולה של פלורליס ודוארט מציגה פאני סדרת עבודות בשם "מציאות פנטסטית".
קצב החיים המסחרר, השתנות מתמדת ,סגרים בתקופת מגפת הקורונה, חוסר יציבות פוליטית, התכלות ואי ודאות היו הרקע ומניע ליצירתה של האמנית תוך רצון ליצור עולם פנטסטי דמיוני אליו ניתן לברוח ואולי להתנחם.
פאני עוסקת בקולאז' מחומרים מצויים מן המוכן "רדי מייד". העבודות מורכבות מדימויים שנחתכו או נקרעו ממגזינים שעוסקים באופנה ועיצוב פנים כמו גם גזרי ציורים של האמנית מתקופות שונות אותם היא מוצאת לנכון לחבר תוך פירוק הדימויים המקוריים שיש בהם סדר והיגיון פנימי ומרכיבה מחדש על פי תפיסת עולמה ודמיונה, חיבורים על גבול האבסורד שגורמים לצופה לשאול שאלות ולערער את בטחונו בידוע והמובן ולהכניס אותו לעולם דמיוני חדש אליו אולי היה חפץ להיות בו. כך פאני מבקשת מהצופה לחוות חוויה חדשה, רוחנית רחבה פיזית ומטאפיזית.
ביצירותיה של פאני הורוביץ ניתן להבחין בדימויים ואלמנטים מוכרים שעברו תהליך של פירוק והרכבה מחדש והפכו במהלך הטיפול בהם לעבודות אמנות שבוחנות את גבולות המדיום ביחס למקום וזמן.
שי פרי
אמן ומעצב רב תחומי מפרדס חנה כרכור, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל, יוצר איורים דיגיטליים ועבודות אמנות לתלייה על הקיר המשלבות עץ וצבע אקרילי.
הדרך של פרי לסדרת WOOD WORK, המוצגת במסגרת שיתוף הפעולה של רשת פלורליס עם דוארט, נבעה ממסע עם חומר גולמי. ההיכרות שלו עם סביבת יצירה תעשייתית החלה עוד בילדותו, במפעל קטן ליציקות שיש שאביו הקים, שם התעוררה בו לראשונה המשיכה לחקור ולשחק בחומרים שונים, וראה בכך כדרך לתקשר ולהביע את עצמו. בהמשך רכש פרי ידע תיאורטי ומעשי בלימודיו בבצלאל, שם חקר את הקשר בין עיצוב לאמנות, בין פונקציונליות לויזואלית.
עבדתו בסטודיו לרסטורציה ושימור ציורי קיר חשפה אותו לקונטרסט שבין עבודה עדינה שמתבצעת באתרי בניה גסים ותעשייתיים, ובמקביל, הוא החל ללקט שאריות חומרי גלם, בעיקר חתיכות עץ קטנות, מאתרי הבנייה בהם שהה, כאשר הטקסטורות והחומריות של העץ המושלך סיקרנו אותו. לאחר שאסף כמות גדולה של עץ, הבין פרי שיש לו "פסיפס" של חומרים שאפשר לתת לו חיים חדשים, ומטרתו הפכה להיות חיבור החוסרים, אותם חלקי גלם שנזרקים ואין בהם שימוש, לכדי שלם חדש, כך החל ליצור את סדרת עבודות העץ.
פרי מבצע תהליך של ניקוי וקטלוג החלקים, ויוצר בסטודיו קומבינציות צורניות המשלבות את העץ הגולמי, עם סימני הזמן שעליו, יחד עם צבע אקרילי וצורות גיאומטריות מדויקות ויוצר מהחתיכות שנזרקו יצירה חדשה.